מלך ברגר: התנאי לשגשוג האנושות
אוצרת: רותי דירקטור. ע. אוצרת: גלית לנדאו־אפשטיין
אולם סם ואילה זקס – הבניין הראשי
10.12.20 – 1.5.21
מוזיאון תל אביב לאמנות פותח תערוכת יחיד למלך ברגר, אמן בן 94, שפעל במשך עשרות שנים מחוץ למעגלים המרכזיים של עולם האמנות, וזו לו תערוכה מוזיאלית ראשונה. המוזיאון מפנה את המבט אל גוף יצירה של אמן אידיאליסט, המאמין בערכים חברתיים נעלים, כמו שלום, אחווה ושוויון בין גזעים, עמים ומינים.
הבחירה להציג אמנות שנוצרה מחוץ לזרם המרכזי ומחוץ לסדרים אמנותיים קיימים, היא תגובה אפשרית אחת, לטלטלה שאנו חווים בתקופה הנוכחית. המוזיאונים עומדים בפני סימני שאלה עקרוניים בעת הזו, ודרישה להגדרה עצמית מחודשת. מול סדרי עולם משתנים ולנוכח התביעה מעולם האמנות להגיב למציאות הנוכחית, מציעה היצירה של מלך ברגר, דוגמה לא צפויה של אמנות מגויסת לרעיונות.כזו שלוקחת על עצמה ללא חשש להעביר מסר. ברגר מגייס את האמנות בשירות המסר, בתום ובנחישות של אדם מאמין, המונע על ידי תחושת שליחות דחופה.
החריגה מהקאנון אינה מהווה ערך כשלעצמה. במקרה של מלך ברגר, זוהי עשייה שמונעת על ידי ערנות ודחיפות פוליטית. לצד המתח האידיאולוגי שבבסיס היצירה, עבודותיו עשירות בהמצאות ויזואליות וחומריות, ובערכים צורניים שובי לב. יצירותיו מתכתבות עם מגמות עכשוויות, כמו מודעות סביבתית ואקולוגית והבנת הצורך בשמירה על הטבע, לטובת היקום כולו.
בתערוכה מוצגות כ-40 עבודות, ביניהן «התנאי לשגשוג האנושות» – עבודה גדולה המורכבת מ-36 חלקים הנושאת את שם התערוכהומהווה מעין מניפסט למכלול היצירה של מלך ברגר.
מלך ברגר נולד ב-1926 בצ’כוסלובקיה. כשהיה בן שלוש היגרה משפחתו לברזיל, שם הוא גדל באחת החוות שהקים הברון הירש ליהודים באמריקה הלטינית. כנער הצטרף לתנועה הקומוניסטית, ב-1951 עלה לארץ וחי בקיבוצים מפלסים, געש ויד חנה. ב-1960 עבר לגור בבאר שבע ועבד במחלקת הגינון בעיר, עד שפרש לגמלאות. בשנות ה-70 החל ליצור אמנות עם חומרים שמצא בטבע: גרעינים, זרעים, זרדים, נוצות, קליפות עצי תמר, חלוקי אבן קטנים, אבקה גרוסה מאבנים ועוד. את החומרים השונים הדביק בדבק פלסטי על מצע דיקט דק ואת המסגרות לתמונות בנה מקליפות עץ. האסתטיקה של עבודותיו שולחת למקורות שונים : כתבי יד מאוירים, ספרי שעות מדיבאליים עם תיאור של עונות השנה, ציורי קיר מאמריקה הלטינית, שפת ציור פוטוריסטית וכרזות בנוסח הריאליזם הסוציאליסטי.
Stellusz place 
Deja un comentario