״עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.״
מרכז מורשת יהדות בבל
מרכז מורשת יהדות בבל נמצא באור יהודה נוסד בשנת 1973 על ידי מרדכי בן פורת, שלמה הלל ז»ל ועוד פעילי ציבור מקרב קהילת יהודי עיראק, במטרה להנציח את התרבות הרוחנית והחומרית של יהודי בבל שוויתרו על אזרחותם העיראקית ועל כל רכושם על מנת שיאפשרו להם לעלות ארצה באופן חוקי בשנת 1950
במרכז פועל מוזיאון שנפתח ב- 1988, המוזיאון מציג את ההיסטוריה ואת תרבות יהודי בבל ומעניק למבקרים חווית מסע במנהרת הזמן אל עבר המורשת העתיקה בגלויות.מוצגים בו פרקים מתולדות יהודי בבל במשך למעלה מ 2600 שנה, בתערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות
את המוזיאון פוקדים כ 30.000 מבקרים בשנה
במרכז חומר ארכיוני רב, סידורי תפילה, מגילות, תמונות, עדויות מצולמות ומוקלטות, ארכיון מוזיקאלי נדיר, סיפורי משפחה וחפצים רבים וייחודיים
במכון המחקר של המרכז נעזרים חוקרים מכל העולם ונערכים כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאים שונים
בספריית המרכז כ 7000 כותרים הכוללים כתבי יד מקוריים, קטעי עיתונות בני 200 שנה ומסמכים נדירים ומקוריים
מוזיאון מרתק, עשיר בפריטים המאפיינים התרבות המפוארת של יהדות בבל במשך למעלה מ 2600 שנה עד עליתם ארצה ב 1950. MUST SEE
מחלקת ההדרכה והחינוך של המרכז שוקדת על פיתוח תוכניות הדרכה מותאמות לגילאים השונים. דרך חמשת החושים לומדים במוזיאון על הפרהוד, על תנועת המחתרת הציונית בעיראק, על עליית עזרא ונחמיה, על תקופת המעברות, על ההשתלבות בארץ ועוד.
מורשתה העשירה של יהדות בבל באה לידי ביטוי גם באירועים הנערכים במרכז, השקות ספרים, אירועי מוזיקה,קולינאריה, ועוד
In English: https://www.bjhcenglish.com/
«תערוכה חדשה- המטבח»
ולתערוכה הזאת יש פתיחה חגיגית ב 1.4
סיורים:
*בימי שישי מתקיים סיור מודרך בעברית, בתיאום מראש עם מחלקת ההדרכה, בטלפון 03-5339278 שלוחה 3 או בדוא»ל guidance@bjhc.org.il
אוצרת: אורלי בחר לוי, עוזרת אוצרת: נאוה מוצפי
עיצוב: טוקן סטודיו לעיצוב, עבודת וידאו: נבט יצחק
«במטבח של שולה», במאי: אייל רונן, יעוץ היסטורי: ד»ר צבי יהודה
תרומה של מיליון שקלים, שהגיעה ל»מרכז מורשת יהדות בבל», אפשרה הקמה של תערוכה חדשה, הסוקרת את תפקיד המטבח והאישה היהודייה. זאת כחלק מתהליך מתמשך של שיחזור מבנה הבית היהודי בעיראק.
הקהילה היהודית בבגדד חיה בבתים גדולים ורב דוריים. הבנים שנישאו, הביאו אל הבית את הכלות שלהן
תערוכה חווייתית זו, המשלבת מראות, סיפורים וריחות, מתמקדת במטבח העיראקי היהודי בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הן מבחינת הנראות והן מבחינת מסורות הבישול; היכן הוא מוקם במבנה הבית היהודי המסורתי, מה יחד אותו, מהי הדינמיקה המשפחתית שהתפתחה סביבו וכיצד הוא משתמר היום, מחוץ לעיראק.
בתערוכה מוצגים פריטים מקוריים, תצלומים ושחזורים
המטבח העיראקי בבית היהודי המסורתי נבנה בקומת הקרקע, כשחזיתו פונה לחצר הפנימית (חוֹש). מהתבוננות במטבח המשוחזר, המהווה חלק מרכזי בתערוכה, ניתן ללמוד כי הוא היה צנוע ופונקציונלי, מעין חדר בישול, על פי רוב, ללא חלונות. בניגוד למטבח המודרני, כל מלאכת ההכנה שקדמה לבישול, ניקוי חומרי הגלם וחיתוכם, כמו גם הכנת ממולאים וקובות, נעשתה בישיבה על דרגשי עץ נמוכים (תָחְ’תָה) בחצר הפנימית. עד לשנות ה-30 של המאה ה-20 המזון בושל על תנור עצים (כָּנוּן) ומאוחר יותר, על פתיליה (לָמְפָּה) ופרימוס, כשלעיתים בו זמנית, נעשה שימוש באמצעי הבישול המוקדם והמודרני
במתחם המטבח המשוחזר מופצים ריחות תבלינים שמשמשים במטבח היהודי העיראקי בטכנולוגיה מיוחדת
הרב יוסף חיים, מגדולי הרבנים בבבל, הקדיש פרק שלם להלכות המטבח בספרו, חוק הנשים (קָאנוּן אָל נִסָא), שיצא לאור בבגדאד ב-1906. בתחילתו הוא כתב: «היות והאישה יושבת בביתה ומצויה בו תמיד, המטבח מסור בידה ותחת השגחתה»[1]. במילים אחרות, המטבח היה ממלכתה של האישה. בסרטון במטבח של שולה, מוצג מפגש אינטימי בין שולה בנימין לנכדתה, שיראל שמעונוב, בישראל 2020. במהלך הדיאלוג ביניהן, על רקע הכנת תְבִּית (חמין עיראקי), הן מעלות סוגיות מעניינות במבט רטרוספקטיבי על המטבח העיראקי ועל מעמד האישה ומקומה בבית, אז והיום
עבודת הוידאו המוקרנת על גבי מגשי אלומיניום מקוריים מאוסף המוזאון נוצרה בהזמנה עבור תערוכה זו על ידי האמנית נבט יצחק. העבודהמתמקדת בתנועת הידיים של אופים, מיגדנאים ורוקחי תבלינים, בני הדור השני, המשמרים בידיהם המיומנות את שיטות העבודה המסורתיות של המטבח העיראקי, מחוץ לארץ המוצא. עבודה זו, המקשרת את העבר להווה, מדגישה את חשיבותן של מסורות קולינאריות כנכסי מורשת תרבותיים ואת תפקידו של המדיום הקולנועי כמשמר ומתעד מסורות אלו
המטבח נמצא בסמוך לחצר הבית המשוחזרת במוזאון, ממנה נהגו להיכנס למטבח. חצר פנימית זו, היתה פתוחה לשמיים , כשמסביבה חללי הבית השונים וממנה נהגו לעלות לקומה השניה באמצעות גרם מדרגות
בחצר מוצג כלי מסורתי להכנת מי ורדים, עריסה מתנדנדת וכן ציורים של סצנות מהווי המטבח של האמן אלי סודאי, יליד בגדד.
סודאי מתאר בסיגנון ראליסטי- נאיבי את זיכרונותיו מנקודת ראות של ילד. יצירותיו הן בגדר «אמנות מספרת הסטוריה», המתארת בפרוטרוט את מבנה הבית היהודי המסורתי בבגדאד ואת הוי החיים. יצירותיו הושאלו למוזאון במיוחד לרגל השקתה של תערוכת המטבח ומספקות מידע ויזואלי משלים על פעולות שנעשו בחצר
*על התורמת – ליז הירש נפתלי, יהודיה אמריקאית, התוודעה לעדה העיראקית ולמטבח שלה דרך הדודה של הגרוש שלה
Stellusz place 
Deja un comentario