סרטו של מוחמד רסולוף
מועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי כנציג גרמניה
זוכה הפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל קאן ובארבעה פרסים נוספים
זוכה פרס תחרות כרמל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה
זוכה פרס הלומייר בצרפת ובשלל פרסים נוספים ומועומדיות רבות בהן לגלובוס הזה, לבאפטא הבריטי, לסזאר ועוד ועוד
“זרע התאנה הקדושה” – סרטו החדש של מוחמד רסולוף
סרטו החדש של הבמאי האיראני מוחמד רסולוף, “זרע התאנה הקדושה”, מציג דרמה חברתית-פוליטית נוקבת המתרחשת בטהראן. הסרט עוקב אחר אימאן, שופט בבית המשפט המהפכני, שביתו נסדק תחת המתח הגובר של מחאות פוליטיות ברחובות העיר. כאשר אקדחו של אימאן נעלם, הוא נוקט בצעדים קיצוניים שמובילים את משפחתו לקצה גבול היכולת
הסרט, שצולם תחת מגבלות והסכנות של המשטר האיראני, זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל קאן ובפרסים רבים נוספים. רסולוף, שנמלט מאיראן לאחר שנגזר עליו מאסר של שמונה שנים, מתאר את תהליך היצירה הקשה בצל הרדיפה והצנזורה, תוך תמיכה במחאת הנשים “נשים, חיים, חופש”.
הסרט יוקרן החל מה-6 במרץ בסינמטק תל אביב ובבתי קולנוע ברחבי הארץ
צוות אמנותי
תסריט ובימוי : מוחמד רסולוף
צילום : פויאם אגאבוביי
עריכה : אנדרו בירד
מוסיקה : קארזן מחמוד
שחקנים
אמאן: מיסג זארה
נג’מה:סוהילה גולשטני
רזבאן: מאשה רוסטאמי
סנה : סטרה מאלקי
סדף: ניושה אקאשי
איראן, גרמניה, צרפת 2026
168 דקות
פרסית תרגום לעבירת
החל מן ה 6 במרץ בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הפצה בישראל קלנוע חדש בע»מ.
ארבע שנים עברו מאז שצלמתי את סרטי הקודם ( «אין כלל רוע»בשנת 2020) עד שהתחלתי לעבוד על פרויקט חדש, במהלך הזמן הזה כתבתי כמה תסריטים אבל מה שהוביל אותי לבסוף ליצירת «זרע התאנה הקדושה», היה המאסר החוזר שלי ב-2022. הפעם החוויה שלי היתה מיוחדת כי המאסר קרה במקביל לתחילתה של הג’ינה, גל המחאה באיראן -נשים, חיים\ חופש. אסירים פוליטיים ואני עקבנו אחרי השינויים החברתיים מתוך בית הסוהר. בעוד שהמחאות התפתחו בכיוונים בלתי צפויים והיה להם הד גדול, היינו מופתעים מגבורתן של הנשים ועוצמת המחאה
כששוחררתי מבית הסוהר השאלה החשובה היתה על מה אעשה עכשיו סרט? זה העסיק את מחשבותיי והושפע ממה שנאמר לי על ידי איש צוות וותיק בבית הסוהר אווין, דבריו נשארו חקוקיםבזכרוני. יום אחד במהלך הדיכוי הרחב של מחאת הג’ינה. האדם הזה ביקר בתאי האסירם הפוליטיים, הוא משך אותי הצידה ואמר שהוא היה רוצה לתלות את עצמו בכניסה לבית הסוהר. הוא חווה התקף רציני של ייסויר מצפון. אבל הוא לא יכול היה לשחרר את עצמו מן העבודה שהוא אהב. סיפורים כאלה משכנעים אותי שמהפכת הנשים באיראן תצליח לבסוף ותשיג את מטרותיה. דיכוי יגרום לממשל לשלוט אבל זה באופן זמני. אבל לבסוף כמו במקרים רבים להם היינו עדים בעבר, הממשלה תיכנע לדרישות של תנועת המחאה.
מיד כשוחררתי רציתי לעשות סרט שישרת את המאמצים הללו. אבל זה קשה מאד להביא אנשים שמוכנים לטול את הסיכונים הכרוכיים בכך. במשך כמה חודשים אספנו את השחקנים ואת הצוות הטכני. הפחד מן המאסר האיב לא פעם והגביר את חששם של השחקנים והצוות. האומץ שלהם היה הכוח המניע שסייע בידנו להמשיך את העבודה
אין דבר יותר קשה מאשר להבטיח את שלומו של הצוות בעת צילום פרויקט כזה. הפחד שיזהו אותך ויעצרו אותך מטיל צל על כל דבר, אבל מתחת לצל הזה תמיד יש פתרון שאפשר למצוא. למשל הקפדנו לעבוד בצוות קטן, וגם מן הבחינה הטכנית לא היה ציוד רב מדי. אבל הכישרון והיכולת של הצלם וצוותו הביא לכך שהם התגברו ופיצו על המגבלות של הציוד. אני לא יכול להסביר איך עקפנו את המגבלות של הצנזורה הממשלתית. אבל הצלחנו. הממשלה לא יכולה לשלוט בכל. על ידי איום והפחדה של האנשים הם מנסים לצור את התחושה שהכל נמצא בשליטה שלהם. אבל זה כמו הרעש של רימון הלם , מפחיד מאיים עליך, אבל הם לא יכולים לשלוט בכל דבר
הצהרת הבמאי מחמוד רסולוף 12 במאי 2024
הגעתי לאירופה לפני מספר ימים לאחר מסע ארוך ומורכב
לפני חודש הודיעו לי עורכי הדין שלי שעונש המאסר שלי בן 8 שנים התקבל על ידי בית הדין לערעורים ועומד להכנס לתוקפו תוך זמן קצר. בידיעה שהחדשות על סרטי החדש יתגלו בקרוב, ידעתי מעל לכל ספק ששנים נוספות יתווספו לעונש שכבר נגזר עלי. לא היה לי זמן רב כדי לקבל את ההחלטה והיה עלי לבחור בין מאסר לעזיבת איראן. בלב כבד בחרתי בגלות. הרפובליקה האיראנית החרימה את הדרכון שלי בשנת 2017 כך שנאלצתי לעזוב את איראן בחשאי
כמובן אני מתנגד לגזר הדין האכזרי שאילץ אותי לחיות בגלות. יחד עם זאת בתי המשפט באיראן קיבלו החלטות מוזרות,מסוכנות ואכזריות רבות שלא חשתי שאני יכול להתלונן. גזרי דין מות הוצאו נגד מתנגדי המשטר ומוחים. כרגע מידת העוצמה והאכזריות של השלטון הגיעה לרמה כזו שאנשים מחכים מדי יום לשמוע על עוד פשע מופרך של הממשלה. מכונת הרשע של הרפובליקה האיסלאמית ממשיכה בצורה מגמתית להפר את זכויות האדם
כמה מן השחקנים הצליחו לעזוב את איראן לפני שמשמרות המהפכה גילו את הפרטים על הסרט שלי, אבל רבים מן השחקנים והטכנאים עדיין באיראן נרדפים על ידי השלטון. הם עברוחקירות ארוכות, בני משפחה של חלק מהם זומנו ואוימו. נפתחו נגדם תהלכים משפטיים בגלל השתתפותם בסרט ונמנע מהם לעזוב את המדינה. נערכה פשיטה על משרדיו של הצלם וכל הציוד שלו הוחרם. הם גם מנעו ממהנדס הקול לעזוב לקנדה. במהלך החקירות הם דרשו מן הנחקרים לדרוש ממני למשוך את הסרט מפסטיבל קאן. וניסו לשכנע את אנשי הצוות שהם לא הבינו על מה הסיפור ועברו מניפולציה כדי לעבוד על הסרט הזה
אני מאמין שכשמונעים ממך לאמר את דבריך ולכאורה אין דרך,חייבים למצוא את הדרך
אנשי תעשיית הקולנוע העולמית חייבים למצוא דרך משמעותית כדי לתמוך ביוצרים של סרט כזה. יש להגן על חופש הביטוי בקול חזק וברור. אנשים הנאבקים באומץ וללא מורא בגופי צנזורה במקום לתמוך בה, חייבים להיות בטוחים שהדרך בה הםנוהגים והפעילות שלהם תגובה על ידי איגודי קולנוע בינלאומיים. אני יודע מניסיוני האישי שזו תמיכה שלא ניתן להעריך את חשיבתה בהמשך דרכם של יוצרים אלו. אנשי שלי סייעו בידי לעשות את הסרט הזה וליבי ומחשבותי נתונים להם ואני חוששלבטחונם ןלשלומם האישי
Stellusz place 
Deja un comentario