Stellusz place

בישראל של המאה ה־21, לצד בתי הכנסת החדשים והמודרניים שמוקמים בשכונות חדשות, הולכים ונפרשים מחדש אותם חללים קלאסיים־מסורתיים, שמחזירים אותנו לאווירה של יופי עתיק. דווקא בימי חגי תשרי – מראש השנה ועד סוכות – מקבלים בתי הכנסת האלו משמעות נוספת: הם הופכים למקומות בהם החוויה הרוחנית שזורה בארכיטקטורה, בזיכרון ובמסורת

בתי הכנסת הקלאסיים נבדלים בעושר פרטים: תקרות גבוהות עם ציורי קיר, נברשות קריסטל עתיקות, חלונות מקושתים עם ויטראז’ צבעוני, וארונות קודש מגולפים בעבודת נגרות אמנותית. כאשר קול השופר והפיוטים מהדהדים בין הקירות המעוטרים, נוצרת תחושה של חיבור עמוק – לא רק לתפילה עצמה, אלא גם לסיפורה ארוך־השנים של היהדות

האווירה בתקופת החגים ניכרת בכל פרט: קולות שופר המתערבבים בשירת הקהל, ריח תפוח בדבש שמגיע מבתים סמוכים, והקהילות המקומיות שמארחות בחום מתפללים מהארץ ומהעולם. אלו רגעים שבהם בית הכנסת הופך לא רק לחלל תפילה – אלא לבית של זיכרון, התחדשות וחיבור בין דורות

לקראת החגים, הציגה חברת לביא תעשיות רהיטים כמה פרויקטים עיצוביים שמדגישים את הרב־גוניות של בתי הכנסת בישראל – ממסורתי ועד מודרני, מקומי ועד בעל השראה מרוקאית:

בית הכנסת חניכי הישיבות רמב”ם בבני ברק – עיצוב קלאסי עשיר בעבודות עץ מוקפדות, היוצר אווירה חמה וביתית. ארון הקודש המרשים משולב בקיר המזרח יחד עם לוחות הנצחה, וכל החלל נושא שפה אדריכלית על־זמנית. קהילת הציפורים במודיעין – חלל מודרני עם קווים נקיים. הנישה הארכיטקטונית הוסבה לארון קודש, כאשר עיטורי רימונים בעבודת לייזר שולבו בו ובמחיצות, בהשראת סמלי ראש השנה. קהילת אוהל דוד בירוחם – עיצוב ייחודי בסגנון מרוקאי אותנטי. הקשתות, ההדפסים והפיתוחים נלמדו מהמקור, כדי לשמר את השפה האמיתית של תרבות יהדות מרוקו. ארון הקודש והריהוט כולו הפכו לסיפור קהילתי של זיכרון ושורשים

בתי הכנסת האלו הם עדות חיה לכך שגם בעידן מודרני, המפגש בין מסורת לאדריכלות יכול לייצר חוויה רגשית ורוחנית עוצמתית – במיוחד בתקופת החגים