Stellusz place

עיבוד אופראי ראשון בעברית

לקלאסיקה היהודית הגדולה מכולן
מאת המלחין יוסף ברדנשווילי
על-פי ליברית מאת עידו ריקלין ובבימויו
בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית
בהשתתפות שורת סולנים ישראליים מובילים ובכיכובם 

של אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, ועודד רייך בתפקיד חנן

 

האופרה תעלה לחמישה מופעים בלבד:
18-25 בפברואר 2026 באופרה הישראלית

«הדיבוק«, בכורה עולמית לאופרה ישראלית, חדשה ומקורית. עיבודאופראי ראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית
הזמנת היצירה לרגל עונת הארבעים של האופרה הישראלית היא חלקממהלך עקבי של בניית רפרטואר אופראי ישראלי. לצד יצירותהמופת של המסורת העולמית, האופרה הישראלית רואה בהזמנתיצירות חדשות בעברית, בשיתוף יוצרים מקומיים ומתוך דיאלוג עםמקורות התרבות היהודית והישראלית, שליחות תרבותית. ״הדיבוק״, אופרה ישראלית חדשה שנכתבה במיוחד לעונה זו, היא ציון דרך נוסףבמהלך הזה

 

האופרה הולחנה על ידי יוסף ברדנשווילי, על פי ליברית מאת עידוריקלין, שגם מביים את ההפקה; בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דןאטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית יחד עם צוות יוצרים מוביל בהם: מעצבת התפאורה הגרמנית הייקה שלה, מעצב התלבושות אורן דר, הכוריאוגרף הלל קוגן ומעצבת התאורה עדי שימרוני

המחזה שעליו מבוססת האופרה, «הדיבוק: בין שני עולמות», נכתבבשנת 1913 על-ידי המחזאי ש. אנסקי, בעקבות מסע שערך ביישוביםיהודיים בתחום המושב במטרה לתעד תרבות ופולקלור יהודי-מקומי. מפגש עם רב צדיק, מומחה בגירוש שדים ודיבוקים, שימש השראהלסיפור האהבה המיסטי בין לאה לחנן, נערה ונער שנועדו זה לזו. מאזעלה המחזה לראשונה על הבמה, ובמיוחד מאז ההפקה ההיסטוריתשלו בשנת 1922 בתיאטרון הבימה בבימויו של יבגני וכטנגובובכיכובה של חנה רובינא שנחשב לאבן דרך בתולדות התיאטרוןהיהודי, הפך הדיבוק לקלאסיקה יהודית על-זמנית. במהלך יותרמ-100 שנה זכה המחזה לאינספור עיבודים לתיאטרון, קולנוע, מחולוטלוויזיה, ואף לשתי אופרות, אחת מהן ביידיש. האופרה החדשה היאהראשונה בעברית

בליברית החדשה של עידו ריקלין מוצבת במרכז דמותה של לאה – נערה אחוזת דיבוק, שדמותה במחזה המקורי נותרה מצומצמתוחידתית. האופרה מעניקה לה קול פנימי מלא ומורכב, והופכת אתהסיפור מדרמה מיסטית – לדרמה פסיכולוגית חברתית. לאה מוצגתכילדה עקשנית ומרדנית, ובהמשך כנערה שתקנית וצייתנית תחתסמכותו של אביה הגביר. המפגש עם חנן, אברך עני, נועז ובעל נפשסוערת, מטלטל את עולמה ומצית אהבה שאינה יכולה להתממש

בעוד שבמחזה המקורי לאה נקרעת בין עולם החיים לבין עולםהמתים, באופרה היא נקרעת בין שני עולמות אחרים: העולםהסמכותני, הממוסד והשמרני שמייצג האב, ולעומתו עולם הרגש, התשוקה והחופש שמגלם חנן. חנן, שאינו רק תלמיד חכם אלא צעירהמוכן לקרוא תיגר על הסדר החברתי והאלוהי, מוצא את מותו בניסיוןלכופף את הגורל. וברגע זה נולד ה»דיבוק». דרך קולו של חנן המת,לאה יכולה לבטא לראשונה את זעמה, תשוקתה ומרדה מול האב, הממסד הרבני והעולם שהגביל והשתיק אותה

«כמה לבן הגוף שלך, לאה,

לבן ורך.

אני עטוף בו

כמו בשמיכת פוך אווזים.

כמה אפור הלב שלך, לאה,

אפור ומר.

אני נמק בו

כמו במרתף נעול.»

(חנן, מתוך הליברית)

 

עידו ריקלין, כותב הליברית ובמאי ההפקה, מוסיף: ״סיפור הדיבוקעוסק בנשמת גבר מת, שהשתלטה על גופה של אישה. אבל אני לא חושב שהדיבוק בא מעולם המתים. הוא בא מעומק הנפש המעונהוהמושתקת של לאה. לא קולו של חנן המת נשמע מפיה של לאה. זהוקולה של לאה עצמה

 

המוזיקה של המלחין עטור הפרסים יוסף ברדנשווילי, מהדהדת למעלהמחמישה עשורים של יצירה מוזיקלית, של לימוד ומחקר של מסורותצליל יהודיות ושל כתיבת מוזיקה לבמה. זהו מסע שהחל בסוף שנותה-60 בגאורגיה הסובייטית ונמשך עד היום. ברדנשווילי קורא אתהמחזה של אנ-סקי דרך אינספור העולמות המוזיקליים שבהם פעל, ומשלב באופרה תפילות בתי כנסת גאורגיות ואשכנזיות, פורימשפיליידי, אוונגרד סובייטי נשכח, השפעות של מאהלר ומסיאן, לצדהשתקפויות אינסופיות של קולו האישי ושל יצירותיו הקודמות, ובהןגם מוזיקה בימתית שחיבר ל»הדיבוק» בהפקה משנת 1998 בתיאטרון הבימה

 

דן אטינגר, מנצח ומנהל מוזיקלי: ״באופרה החדשה ׳הדיבוק׳ יצרהמלחין יוסף ברדנשווילי שילוב עולמות מוזיקלי מרתק ומהפנט: העולם המוזיקלי הריאליסטי של העיירה המזרח אירופאית ושללהדמויות והמוטיבים המוזיקליים שלהם, המובילים את העלילה עםהליברטו הפיוטי שכתב עידו ריקלין ומבוסס על המחזה הידוע שלאנסקי, ובמקביל עולם מוזיקלי נוסף, שהוא קוסמוס בפני עצמוהמתאר ומייצג את היקום כמו את העולם הריגשי, הקוסמי ואףהמיסטי העוטף את כל העלילה. השפה המוזיקלית המאוד ייחודית שליוסף ברדנשווילי עשירה, מרתקת, מגוונת בשלל צבעים תזמורתיים, מאתגרת את הזמרים בדרישות קוליות ומוזיקליות ובונה מתח דרמטיעוצר נשימה לצד הליברטו של עידו ריקלין מהצלילים הראשונים שלהאופרה ועד סיומה, דרך רצף של סצנות ממוקדות ושונות מאד אחתמהשנייה

 

יוסף ברדנשווילי, מלחין האופרה: «הדיבוק הוא מחזה יוצא דופןשמדבר על האבסורד בחיים, על תופעות שאיננו מסוגלים להבין. חייכפר הופכים לעולם בפני עצמו. האופרה הישראלית יצרה הפקהמדהימה ביופייה. על ההפקה עבדו מיטב האומנים: מחזאי, במאי, מעצבים. משתתף בה צוות סולנים מרשים. וכמובן, תזמורת מעולהומנצח אחד הטובים בעולם. אני מזמין את הקהל לחוות את הבכורההעולמית של אופרה חדשה

 

הפקת הבכורה העולמית של «הדיבוק» תעלה בהשתתפות שורת סולנים מובילים באופרה הישראלית:

זמרת הסופרן אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, זמר הבריטון עודד רייךבתפקיד חנן, זמרת הסופרן יעל לויטה בתפקיד הקבצנית, זמר הבריטון יונוץ פאסקו בתפקיד סנדר, זמרת הקונטרה אלט רונהשרירא בתפקיד פרידה, זמרת המצו-סופרן תמרה נבות בתפקיד בתיה, זמרת הסופרן אפרת ברם הכהן בתפקיד גיטל, זמר הבריטון יאיר פולישוק בתפקיד הצדיק, זמר הטנור איתן דרורי בתפקיד אשר, זמר הבריטון קיריל אודינצוב בתפקיד הנך, זמרת הסופרן ענבל ברילבתפקיד אישה מטהרת ראשונה, זמרת המצו-סופרן גל כוכב בתפקיד אישה מטהרת שנייה, זמרת הסופרן ירדן קיפרמן בתפקידי הבלנית ואישה מטהרת שלישית

בהשתתפות מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ’, תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ובהשתתפות 12 רקדנים

משך המופע: כשעתיים וחצי

תאריכי המופעים:

יום רביעי | 18.2.26 בשעה 19:30 *בכורה

יום שישי | 20.2.26 בשעה 13:00

יום שבת | 21.2.26 בשעה 20:00

יום שני | 23.2.26 בשעה 20:00

יום רביעי | 25.2.26 בשעה 18:00

 

מחירי כרטיסים: 210-490 ₪

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים: 
https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a7/

או בקופת האופרה הישראלית בטלפון 03-6927777

 

בית האופרה ע»ש שלמה להט (צ’יץ’) 
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב
טלפון: 03-6927700 
תיוג אינסטגרם: israeliopera@