אחרי הלהיט העולמי «זרים מושלמים», פאולו ג’נובזה חוזר עם להיט חדש ״השיגעון שלנו», שסחף 5.2 מיליון איטלקים.
זוכה פרס הקומדיה הטובה ביותר ופרס שחקנית הטובה ביותר על ידי ארגון מבקרי הקולנוע באיטליה.
זוכה שני פרסים לשחקן ולש חקנית המשנה בקומדיה בתחרות
Award Venice Italy Filming
(פרס המוענק במסגרת פסטיבל ונציה ונבחר על ידי קהל של חובבי קולנוע)
קומדיה רומנטית מקורית המאפשרת הצצה למתרחש בראשיהם של פיירו ולארה במהלך הדייט הראשון שלהם. במהלך הערב נכיר את הקולות השונים בראש שלהם ואת הדמויות הרציונליות והקפריזיות שיש בכל אחד מאיתנו והקונפליקטים ביניהם.
בואו להתאהב ולגלות את ההיגיון בשיגעון שלנו.
https://www.youtube.com/watch?v=UqemIRclQHk:טריילר
צוות יוצרים :
בימוי: פאולו ג’נובזה
תסריט: איזבלה אגי אר , לוצ’יה קאלמרו, פאולו קוסטלו, פלמיניה גרסי
צילום: פבריציו לוצ’י
מוסיקה: מאוריציו פילארדו
בהשתתפות:
פיירו: אדוארדו ליאו
לארה: פילאר פוליאטי
טרילי: עמנואלה פנלי
ש’גי ה: מריה קיארה ג’יאנטה
אלפא: קלאודיב פנדולפי
ג’ולייטה: ויקטוריה פוצ’יני
הפרופסור: מקרו גילאני
רומיאו : מאוריציו לסטרקו
וליום: רוקו פפלאיו
ארוס: קלאודיו סנטמריה
איטליה 2025 .איטלקית, תרגום לעברית ו לאנגלית. 97 דקות
החל מ- 19 לפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הקרנות טרום בסופ»ש של וולנטיין 2/14-12
הפצה בישראל סרטי נחשון
על היוצרים והשחקנים
פאולו ג’נובזה
תסריטאי ובמאי, יליד רומא. לאחר שסיים את לימודיו בכלכלה ו במנהל עסקים, החל לעבוד בחברת
פרסום. ביים מעל ל-100 סרטי פרסומת, שרבים מהם זיכו אותו במספר רב של פרסים. את סרטו
הארוך הראשון יצר בשנת 2002 עם שותפו לוקה מי ניירו -הקומדיה עטורת השבחים «קסם נפוליטני «.
ב-2010 ביים לראשונה לבדו את סרטו «הכנופייה של סנטה קלאוס».
ב-2016 זכה סרטו «זרים מו שלמים» בפרס התסריט בפסטיבל טרייבקה ובפרס דויד דונטלו האוסקר
האיטלקי כסרט הטוב ביותר. «זרים מושלמים» היה להצלחה ענקית בכל העולם ואחד הסרטים המצליחים ביותר בישראל באותה שנה. «זרים מו שלמים» הפך לתופעה עולמית, למעלה מ-20
גרסאות נוצרו בארצות שונות, כולל בישראל, בה נוצרה גם גרסה בימתית לתסריט. רק בשנה האחרונה נוצרו עוד שלוש גרסאות בהודו, בברזיל ואסטוניה.
כל הסרטים שיצר מאז – ה»מקום», » גיבורי על מהחיים», «היום הראשון של חיי » – כולם הופצו בארץ על ידי סרטי נחשון.
סרטו החדש «הרעש של דברים חדשים» נמצא בשלבי הפקה אחרונים .
שחקנים:
אדוארדו ליאו יליד רומא, בעל תארים בפילוסופיה ובספרות, השתתף בחוגי משחק מגיל צעיר. את הופעת הבכורה
שלו עשה בסרט טלוויזיה בשנת 1995 .הפריצה שלו היתה בשנת 2003 בסדרת טלוויזיה מצליחה.
ב-2009 כתב וביים סרט שהוקרן בפסטיבלים בינלאומיים רבים וזיכה אותו במספר פרסים. ליאו זכור
מתפקיד נהג המונית ב»זרים מושלמים» ומבין סרטיו הרבים הוקרנו בארץ «לרומא באהבה» של וודי אלן ו «אלת המזל» של פרזן או זפטק. אדוארדו לי או נתן את קולו לתפקיד טימון בגרסה המדובבת
לאיטלקית של «מלך האריות».
פילא רפוליאטי נולדה באלכסנדריה, בעת ביקור של הוריה מרומא. ו גדלה בעיירה ליד רומא. סבתה מצד אמא ברחה מפולין לארגנטינה בראשית מלחמת העולם.
הופיעה בסרטים רבים ובסדרות טלוויזיה ואף ביימה סרט אחד.
השיגעון שלנו – כמה קולות יש לנו בפנים?
פאולו ג’נובזה, מי שחתום על הלהיט העולמי «זרים מושלמים», חוזר עם סרט שממשיך לעסוק באובססיה שלו: מה מסתתר מתחת לפני השטח של מערכות יחסים. אבל אם ב»זרים מושלמים» הוא פירק שולחן ארוחת ערב, ב»השיגעון שלנו» הוא מפרק את הנפש עצמה.
זהו סרט שמבקש לשאול:
האם אנחנו באמת אדם אחד – או מקהלה של קולות פנימיים שמתווכחים ללא הפסקה?
הסרט עוקב אחר זוגיות שנראית רגילה לחלוטין אהבה, משיכה, חששות, אגו, זיכרונות, פחדים. אלא שג’נובזה בוחר לתת לכל אותם רגשות ופחדים ביטוי ממשי: הקולות הפנימיים הופכים לדמויות בשר ודם. הם מדברים, מתווכחים, מחבלים, מגנים, מסיתים ומרגיעים.
זו בחירה קולנועית חכמה ומשעשעת, אבל גם כזו שמייצרת מראה לא נוחה:
אנחנו רואים עד כמה ההחלטות שלנו הן תוצאה של קרב פנימי מתמיד.
בין קומדיה לרגעים של כאב
ג’נובזה מיטיב ללכת על החבל הדק בין קלילות איטלקית לבין עומק רגשי. יש הומור, לעיתים אפילו תיאטרלי, אבל מתחתיו מסתתרת שאלה כואבת:
כמה פעמים אנחנו מפספסים אהבה בגלל פחד?
כמה פעמים אנחנו נותנים לאגו לנהל אותנו?
וכמה מה»שיגעון» שלנו הוא בכלל מנגנון הגנה?
הסרט נגיש, מהנה, זורם אבל לא רדוד. הוא פונה לקהל רחב, ועדיין מצליח לגעת במקומות אינטימיים מאוד
הקאסט מתפקד היטב בתוך הקונספט הלא שגרתי. המעבר בין ריאליזם לבין ייצוג מופשט של תודעה נעשה באופן טבעי יחסית, והבימוי שומר על קצב נכון שמונע מהרעיון להפוך לגימיק.
עם זאת, יש רגעים שבהם התחושה מעט מודעת לעצמה מדי – כאילו הסרט יודע שהוא חכם, ואולי אפילו נהנה מזה קצת יותר מדי.
«השיגעון שלנו» מציע אמירה פשוטה אך מדויקת:
אנחנו לא צריכים להשתיק את הקולות הפנימיים שלנו – אלא להכיר בהם.
אהבה בוגרת אינה מצב שבו הפחדים נעלמים. היא מצב שבו אנחנו בוחרים למרות שהם שם.
ובמובן הזה, הסרט פחות עוסק בשיגעון – ויותר באנושיות.
סרט אינטליגנטי, נוגע, עם טוויסט קונספטואלי מקורי, שממשיך את הקו של ג’נובזה – התבוננות חדה ומעט צינית במערכות יחסים, אך עם הרבה חמלה.
Stellusz place 
Deja un comentario