סוף שבוע קולנועי במוזיאון תל אביב

לעת ערב יהיה אור / מבט קולנועי על תערוכות המוזיאון

11-13.6.26

מוזיאון תל אביב משיק סוף שבוע קולנועי עם תכנית אמנותית של מבחר סרטים המתכתבים עם עונת התערוכות המוצגות בו כתגובה לתקופה המטלטלת של ימינו שנת אפס, סוף היום: מאה שנים לתנועת האובייקטיביות החדשה וחזון העצמות החדשות: דמיונות וחזיונות יהודיים אחרי 1940.

למשך סוף שבוע יהפוך המוזיאון למרחב של אמנות וקולנוע, שבו המבקרים מוזמנים לחוויה ייחודית של מעבר בין צפייה ביצירות קולנועיות באולמות המוזיאון לבין ביקור בחללי התצוגה וצפייה ביצירות האמנות המוצגות בהם

אירוע הפתיחה יוקדש להקרנת בכורה בינלאומית לעותק המשוחזר של «שירי ספטמבר» סרטו התיעודי־מוזיקלישל לארי ויינשטיין, המוקדש ליצירתו של קורט וייל. בהשתתפות לו ריד, ניק קייב, פי ג’יי הארווי, אלביס קוסטלו ו־ויליאם ס’ בורוז ומשלב בין קולנוע, קברט ומופע קונצרטי לכדי חוויה אסתטית טוטאלית

הקרנות הסרטים יתקיימו באולמות המוזיאון ובחללי התערוכות וילוו בהרצאות מפי אוצרי המוזיאון ומרצים אורחים. בשבת תתקיים פעילות “סינמה ילדים” שתכלול הקרנות סרטי אנימציה וסדנאות יצירה לכל המשפחה, המשלבות קולנוע, תיאטרון צלליות, מרחב יצירה ומשחק

בין הסרטים בתכנית: קברט (1972, בוב פוסי), גרמניה שנת אפס (1948, רוברטו רוסליני), אופרה בגרוש (1931, ג. וו. פאבסט), צליל של נפילה (2025, מאשה שילינסקי), המזח (1962, כריס מרקר), ז’ה טם, ז’ה טם (1968, אלן רנה), פרנץ (2016, פרנסואה אוזון), כוכב הפרא (1972, רנה לאלו)

מנהלת אמנותית: קרין ריבקינד סגל

מקבץ הסרטים בסוף שבוע קולנועי במוזיאון תל אביב פורש מבט קולנועי רחב על מאה שנים של יצירה אירופית הנעה בין שבר היסטורי, מבט מפוכח על המציאות וחיפוש אחר תקוות חדשות. בדומה ליצירות האמנות המוצגות בתערוכות, גם הסרטים אינם משמשים עדות ישירה אלא מרחבים שבהם מתעצבות הצעות חדשות להגדרה מהו אדם, מהי חברה ומה טומן עתיד אפשרי. מן העיר המודרנית כזירת ניסוי חברתי ואסתטי, דרך גרמניה בין מלחמות העולם ואחריהן, ועד יצירות שנולדו מתוך חוויות קיצון של עקירה והישרדות, הסרטים הללו מתכתבים עם שאלות של זהות וזיכרון. חלק מן הסרטים פועלים מתוך ריאליזם נוקב, אחרים משתמשים במוזיקה, במונטאז׳, בניסויים צורניים או במצבי תודעה משתנים כדי לנסח חוויות מורכבות. לעיתים הם מתבוננים במציאות בעין קרה ומדויקת, ולעיתים בוחרים בשפה פיוטית ובדימויים מנותקי־זמן

סוף שבוע קולנועי במוזיאון, מציע לצופה חוויה ייחודית בלקרוא את הסרטים לא כיצירות מבודדות, אלא כרצף של תגובות אמנותיות לעולם שנשמט שוב ושוב ממסגרות הוודאות שלו. זהו קולנוע שנע בין תיעוד לחזון, בין פיכחון להזיה, ובעיקר בין ההיסטוריה כפי שהתרחשה ובין האופן שבו היא ממשיכה להדהד בתודעה.