זוכה שני פרסי משחק בגרמניה לשחקנית הראשית
זוכה פרס פסטיבל סנט ג’ורדי בברצלונה לבמאי עדופלוק
חורף 1975. באולמות אירופה מנגנים קלאסיקות מוכרות אך ורהברנדס, בת 18, חולמת על משהו אחר ומשכנעת את הגאוןהאמריקאי קית’ ג’ארט להופיע בעיר. ורה מוצאת עצמה במרוץליצירת רגע חד-פעמי המתועד באלבום הג’אז הנמכר בכל הזמנים.
סרט על אמונה, תשוקה והרוח האנושית דרך עיני צעירה אחתשעשתה את הבלתי ייאמן בלילה אחד.
טריילר : https://www.youtube.com/watch?v=BlBsJbx4izo
בימוי ותסריט: עדו פלוק
הפקה: סול בונדי ופרד ברולי
צילום: פרנץ הארנט
מוסיקה: הוברט וולקובסקי
שחקנים:
ורה ברנדס: מאלה אמדה
קית ג’ארט: ג’ון מאגארו
מייקל ווטס: מייקל צ’רנוס
פריץ: ברנדס אלכסנדר שיר
ד»ר ברנדס: אולריך טוקר
מנפרד אייכר: אלכסנדר שייר
גרמניה, פולין, בלגיה 2025 | גרמנית, אנגלית | 112 דקות | כתוביות בעברית ובאנגלית
החל מ- 18 ביוני בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הפצה בישראל – סרטי נחשון בשיתוף רד קייפ
מתוך ראיון עם עדו פלוק
ש: למה ורה ברנדס, הקונצרט הזה ולמה סרט על מוסיקה?
ת: תמיד התעסקתי במוסיקה. ברור שמוסיקה היא חלק אינטגרלימיצירת סרט קולנוע, אבל אני גם ניגנתי בכמה להקות בחיי. הסרטהגיע כתגובה לתקופה התרבותית הקולנועית שאנחנו חיים בה. בעשורהאחרון יצאו שורה ארוכה של סרטים שעסקו במוזיקה, ואני טועןשלמעשה כל הסרטים האלה הם אותו סרט, פחות או יותר. כולםמספרים את הסיפור המוזיקלי באותה דרך. כשקראתי על הסיפור שלורה וקלן, הרגשתי שיש כאן הזדמנות לספר סיפור מוזיקלי באופןחדש. למקד את המצלמה במאחורי הקלעים. להתמקד בדמות שברובהסרטים היא דמות בלתי נראית: המארגנת, המפיקה.
התחלנו את הדרך בחיפוש אחר ורה ברנדס. מצאנו אותה ביוון. התגובה הראשונה שלה היתה «למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?» היאהמתינה שנים שמישהו יבוא ויספר את הסיפור שלה. כבר מהשיחההראשונה היה לי ברור שזה יכול להיות סרט מעניין. היא סיפרה לי עלהחיים שלה, על להיות צעירה מרדנית במערב גרמניה של שנותהשבעים. כל כך הרבה סיפורים מטורפים. בשלב מסוים היה קשהלהאמין ושלחנו תחקירן למצוא הוכחות ומצאנו הכל. כולל את שערהטבלואיד המקומי שהכתיר אותה כ״ארנבת ג׳אז״ ובגללו סולקהמהתיכון. יש לה סיפור שהוא מתנה לכל תסריטאי.
בנוסף, יש כאן הזדמנות לתיקון. האישה הזאת אף פעם לא קיבלה אתהקרדיט שמגיע לה על הקונצרט ההוא בקלן. אף אחד לא אמר להתודה. נכון, זה קונצרט של קית׳ והוא האמן הגאון. אבל התרבות שלנוחוגגת כל הזמן את האמנים הגאונים. האמת היא, שבלי ורה ברנדס, לאהיה את הקונצרט מקלן. הוא נוצר בניצוץ של הפגישה בינו ובינה.
מה שעוד עניין אותי בסיפור הזה, זה שראיתי בו הדגמה מושלמתלגורמים שיוצרים אמנות מעניינת. כבמאי קולנוע, אתה יודע שכל יוםכשתגיע לסט הצילומים, תפגוש פסנתר שבור: השחקן יאחר, המכוניותיחנו במקום הלא נכון, גשם יתחיל לרדת, הניצבים לא יגיעו למקוםהנכון. יש אינסוף בעיות ואנחנו נבחנים בדרך שבה אנחנו יכוליםליצור למרות הבעיות, ואולי בעזרת הבעיות. בעיות תמיד הופכותאמנות למעניינת יותר. קית׳ ניגן מאות קונצרטים על פסנתריםמושלמים בתנאים נפלאים. אני לא חושב שזה מקרי, שדווקא הקונצרטשל קלן, שנוגן על פסנתר רעוע ואורגן בצורה חובבנית, הוא זה שהפךליצירת המופת הידועה שלו. אמנות צריכה בעיות. המרדף אחר שלמותהוא משעמם.
ש: ומבלי האפשרות להשתמש במוסיקה המופיעה בסיפור, האם הייתמודע לכך מן ההתחלה?
ת: כן. כבר מהרגע הראשון. זה מה שהפך את הפרויקט הזה למעניין. האם אפשר לעשות סרט על קונצרט מפורסם בלי לשמוע תו אחדמתוכו? בתוך ה״בלתי אפשרי״ הזה, המתבקש, התחבא מעשה אמנותישמשך אותי מאוד.
צריך להסביר: קית’ לא אוהב את הקונצרט הזה. מבחינה מוזיקלית, איןספק שהוא ניגן קונצרטים טובים יותר. דמיין שניגנת משהו בתחילתהקריירה, ומאז ניגנת אינסוף קונצרטים אבל כולם רק רוצים לדבר עלהקונצרט שניגנת בסבנטיז בקלן. הבנתי אותו ועם זאת, יש כאן גם צדקצת פחות נעים: קית׳ וחברת התקליטים שלו מעולם לא הודו לורהברנדס על מה שעשתה עבור הקונצרט. לא חשבתי שזה נכון לתת להםלהחליט שהיא לא תקבל את הרגע שלה. הסרט הזה הוא הרגע שלה.
ש: דמות חשובה בסרט הוא העיתונאי מייקל ווטס המגולם על ידימייקל צ’רנוס. זו היא דמות פיקטיבית, סוג של מספר יודע הכל.
ת: הוא דמות שמבוססת על כמה עיתונאי מוסיקה שקראתי במהלךהתחקיר. יש כמה עיתונאים איקוניים של ג׳אז מסוף הסיקסטיזוהסבנטיז והם היו ההשראה לדמות. פרנסואה פוסטיף למשל. גםאהבתי את הרעיון שתהיה דמות בסרט שתייצג אותי. מספר שהוא גםנוכח , ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. זו היתה הזדמנותלהכניס מעט קלילות לסיפור. הוא מאפשר כניסה לעולם הג’אז וגםלמכונית במסע של קית’ ג’ארט ומנפרד אייכר לעבר קלן.
ש: האם התוצאה הסופית דומה למה שתכננת ?
ת: הדבר החשוב ביותר שכתבתי לעצמי כשיצאנו לדרך היה – אלתעשה סרט על ג׳אז. תעשה סרט שהוא ג׳אז. רציתי לכתוב את הסרטולביים אותו ולערוך אותו כמו מוזיקאי שמאלתר. בכל יום הזכרתילכולם: אנחנו מאלתרים כאן. מאוד השפיעה עליי ההבנה שכלהמוזיקאים הגדולים עושים טעויות כל הזמן. הם פשוט טובים מספיקכדי לטעות ואז לארגן מחדש את המוסיקה, כך שהטעות הופכת לחלקהכי טוב ומעניין של מה שהם מנגנים. הטעות מפסיקה להיות טעות. זההסיפור של הקונצרט של קלן ואני מקווה שגם של הסרט שעשיתי עלהקונצרט של קלן. ניסיתי לעשות סרט שיאמץ את ההגיון הזה.
על היוצרים והשחקנים
עדו פלוק
בוגר בית הספר לקולנוע טיש בניו יורק, מתגורר בניו יורק בה ניגןבכמה הרכבים.
היה במאי ותסריטאי שותף בסרט, «הכרטיס», שהוצג בפסטיבלטרייבקה.
ביים את הסרט «אף פעם לא מאוחר», שהוצג בפסטיבל אדינבורו וזכהגם בפרס מבט הזהב, עובד על סדרה ל HBO ועל מותחן בשם » 2 שעות ביוני» עם ג’יימס שאמוס
מאלה אמדה – ורה ברנדס
ילידת 1996, כבר כתלמידת בית ספר הופיעה מול מצלמה. ב- 2010, קבלה את תפקידה הראשי הראשון בסדרת טלוויזיה גרמנית. ב-2014 זכתה בפרס הכישרון הצעיר בבוואריה, בדוקו דרמה «בתי אנה פרנק».
מאז הופיעה במספר רב של סרטים וסדרות טלוויזיה בגרמניה.ב-2020 סיימה את לימודיה בבית הספר הגבוה לדרמה, ארנסט בושבברלין. בין השנים 2021 -2023 היתה חברה באנסמבל התיאטרוןשל בזל. בקרוב נוכל לראות אותה בהפקה בינלאומית «בכל לילהשני», לצד זוכת האמי טטיאנה מסלאני ובמבחר סרטים גרמניים.
ג’ון מאגארו – קית ג’ארט
שחקו טלוויזיה וקולנוע אמריקאי .הופיע בתפקיד הראשי בסרט «4 באוקטובר», על שידור רצח הספורטאים הישראליים במינכן. שיחק בסרטה של מגי ג’ילנהול «הכלה», בסרט «אומהה», בסדרה»הסוכנות», ולצד ג’ק ג’ילנהול בסדרה «בחזקת חף מפשע». מאחוריוקריירה ארוכה שבמהלכה השתתף בסרטים רבים ובסדרות טלוויזיהרבות.
מייקל צ’רנוס – מייקל ווטס
שחקן טלוויזיה וקולנוע. התפרסם בסדרה»כתום זה השחור החדש», ומופיע בסדרה המצליחה «Severance».
הופיע בסדרות וסרטים רבים.
על הדמויות בסרט
ורה ברנדס
מפיקת מוסיקה גרמנית. ילידת קלן 1956. כבר בגיל 15 החלה לארגןמופעי מוסיקה וג’אז, כשהראשון בהם היה של מוסיקאי הג’אז הבריטירוני סקוט.
הקונצרט החמישי שהפיקה היה הקונצרט בקלן של הפסנתרן קיתג’ארט.
ב-1977 הקימה את לייבל ההקלטות הראשון שלה וב-1988 אתהלייבל ורה ברנדס.
היא הפיקה והוציאה לאור למעלה מ- 350 אלבומים .
בעקבות תאונת דרכים היא החלה לעסוק במחקר המשלב רפואהומוסיקה. ובין המחקרים שיזמה – בדיקה של השפעת המוסיקה עלדיכאון.
קית ג’ארט
פסנתרן אמריקאי יליד 1945. החל את דרכו עם המוסיקאים ארטבלייקי, צ’רלס לויד ומיילס דייויס. הופיע גם כפסנתרן סולן בנגינתמוסיקה קלאסית, ג’אז וג’אז פיוזן.
האלבום של הקונצרט מקלן בשנת 1975 הוא אלבום פסנתר ג’אזהסולו הנמכר ביותר בעולם עד היום.
זכה בפרס «פולר» למוסיקה והיה לפסנתרן הראשון שזכה בפרס גם על מוסיקת ג’אז וגם על מוסיקה קלאסית.
הוא נולד בפנסילבניה לאם ממוצא סלובני ולאב ממוצא גרמני, אבלגוון העור ושערו המקורזל גרמו לרבים לחשוב שיש במוצאו דם שחור.
החל ללמוד נגינה בפסנתר עוד לפני שמלאו לו שלוש.
האלבום הראשון אותו הקליט בחברה הגרמנית שהפכה לו לביתECM, היה בשנת 1971.
שנתיים אחר כך החל בסדרת מופעי סולו, בהם אלתר מוסיקה, אחדמהם הפך לקונצרט המפורסם נושא שם הסרט.
הוא הקליט אלבומים רבים והופיע בהרכבים שונים ובמופעי סולו. התגורר בניו ג’רזי בחווה בה הפך את האסם לאולפן ולחדר חזרות.
ב- 2018 סבל פעמים משבץ מוחי שהשאיר אותו משותק ביד שמאלואפשר לו לנגן רק ביד ימין.
בראיון אמר «איני יכול לכנות את עצמי פסנתרן יותר, כיוון שאני יכוללנגן רק ביד אחת».
Stellusz place 
Deja un comentario