סרטו של ייז’י מאזל
זוכה שמונה פרסי הקולנוע הצ’כי,
בהם לסרט, לבמאי, לתסריט, לשחקנים ופרס חביב הקהל
זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל קרלובי וארי.
פראג של 1968 מהדהדת רוק-נ-רול, מחאות סטודנטים ואביב שמנסה להפציע
רדיו צ’כוסלובקיה הוא מעוז אחרון של חופש דיבור מול הקומוניזם השולט בכל. תומאש, חושש שאחיו הצעיר והמהפכן, פאבל, יתקבל לעבודה ברדיו. במפתיע, תומאש הוא זה שזוכה בעבודה לצד העיתונאי הנערץ ולוחם החופש מילאן ויינר. תחת מעקב ואיומים מצד השירותים החשאיים הם נאבקים בצנזורה, חושפים שחיתויות ומהר מאד מוצאים עצמם בלב הסערה לנוכח רגעים ששינו את העולם
הדרמה הסוחפת «גלים של תקווה» זכתה בפרס «חביב הקהל» בפסטיבל קרלובי וארי והייתה אחת מתשעת המועמדים הסופיים לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר השנה
לצפייה בטריילר: https://www.youtube.com/watch?v=kgd6yIKbfgs
בימוי: ייז׳י מאדל
הפקה: מוניקה קריסטל, ונדה אדמיק חריקובה
תסריט: ייז׳י מאדל
צילום: מרטין זיארן
עריכה: פיליפ מלאסק
מוזיקה: סימון גוף
משחק: וויצ’ק וודוחודסקי, אנדרי סטופקה, טטיאנה פאוהופובה, סטניסלאב מאייר, וויצ’ק קוטק
131 דקות | צ’כית | כתוביות בעברית
הפצה – סרטי נחשון בע»מ
החל מ-8/10 בכל רחבי הארץ
הצהרת הבמאי
הנושא המרכזי של הסרט הוא כיצד אנו מגנים על יקירינו בזמנים קשים. רציתי לגעת בליבו של הנושא, ובמקביל לבדר את הקהל בסרט דינמי ומרגש
אני מאמין שקל להזדהות עם תומאש כדמות, וזה מאפשר לנו לחוות את האירועים איתו, עם תפקידו כאח וכהורה, אדם שנסחף על ידי ההיסטוריה
הפלישה של כוחות ברית ורשה לצ’כיה עדיין נתפסת כאירוע האייקוני ביותר בהיסטוריה של המדינה, אבל בד»כ השתמשו בוא כרקע לספר סיפורים אחרים. ב»גלים של תקווה» אנחנו מגיעים למרכז הפעילות, לרדיו
שאבתי השראה משני סרטים , האחד הוא «ארגו», בכל הנוגע לוויזואליה ולדינמיקה על המסך. הסרט השני הוא «לילה טוב ובהצלחה», בכל הנוגע לקהילת העיתונאים ולדרך בה מתאר את הקורה בחדר חדשות
במרכז הסיפור דמות בדיונית בשם תומאש, שבדרך סימבולית מייצג את כל האזרחים הפשוטים שחיו בצ’כוסלובקיה הסוציאליסטית בשנת 1960. הוא לא יודע הרבה על מה שנעשה בעולם, לא מדבר אף שפה זרה, ומוטבע בו פחד עמוק ובלתי מוסבר. הוא מתרכז במאמציו להגן על הקרובים לו, עד שהוא כמעט נאלץ להדחיק את האמונות ואת הזהות שלו
מה שמשתנה אצל הגיבור במהלך הסרט, הוא שהוא מבין שהקיום והאושר שלו תלוי במה שעליו להגן
על הבמאי ייז’י מאדל
ייז’י מאדל הוא שחקן, תסריטאי ובמאי. החל את דרכו בתיאטרון כשחקן ואף זכה בפרסים. למד תקשורת באוניברסיטת פראג וקורס בכתיבת תסריטים במכון האמריקאי לקולנוע. לראשונה הופיע על המסך ב-2004 ומאז עבד עם במאים צ’כים רבים וגם עם במאים זרים.הוא זכה בפרס המשחק בפסטיבל קרלובי וארי ובפרס הקולנוע הצ’כי לשחקן המשנה
את הבכורה שלו כבמאי עשה בשני סרטים אותם גם כתב – «לראות את הים» ו»על הגג». בעקבות «לראות את הים» נבחר לבמאי המבטיחשל השנה. הסרט זכה ב-17 פרסים שונים בתחרויות בינלאומיות. «על הגג» גם זכה בפרסים ובמועמדויות רבות
מאז יציאת «גלים של תקווה» מאדל הופיע בעוד כחמישה סרטים
הרקע מאחורי הסרט
מאדל החל לגלות עניין באנשי הרדיו של 1960 כשהחל ללמודעיתונאות ב-2009. הוא הקריא ברדיו פרק קצר שהוקדש לאנשיהחדשות הבינלאומיות ברדיו הצ’כוסלובקי. מאדל הוקסם מדמותו של מילן ויינר, מהמנהיגות שלו ומהדרך בה הוא וחבריו שינו את כללי העיתונות. כשהבין מאדל שהקהל הרחב כלל לא מכיר את הסיפור, הוא המשיך לחקור וניפגש עם האנשים שעבדו בחדר החדשות הבינלאומיות באותה עת. הסיפורים שלהם סייעו לו להבין ולכתוב את התסריט ולהתעמק בהקשרים ההיסטוריים
על מילן ויינר
מילן ויינר היה בן למשפחה יהודית בפראג, גדל בבניין שהיה קואופרטיב של יוצרים, אמנים, עיתונאים וסופרים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נשלח למחנה טרזין ומשם הועבר לכמה מחנות ריכוז, בהם אושוויץ ובוכנוולד. הוא וחברו הסופר ארנולד לוסטיג, הצליחו לבסוף לברוח. בראשית שנות ה-50 ויינר עבד ככתב של העיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית במשך למעלה משנה,ובתפקידים נוספים מהם פוטר בגלל טיהורים בעלי גוון אנטישמי במפלגה הקומוניסטית. בנוסף לאובדן העבודה הוא התמודד עם בעיות בריאות, חלקן נבעו משנותיו במחנות הריכוז. עד 1963 הוא עבד כקצין עיתונות של המכון הצ’כוסלובקי-סובייטי. לאחר מכן הצטרף אל הרדיו הצ’כוסלובקי, שם החל המיזם המפורסם שלו. כראש חדר החדשות הבינלאומיות הוא הכניס כמה שינויים ורפורמות, השיק שידורים חיים והביא לכך שהחדשות הגיעו רק מסוכנויות חדשות זרות ולא מהסוכנות הצ’כוסלובקית המצונזרת. אחד השינויים המפתיעים לאותה תקופה הוא שבאחת התוכניות הוא אפשר למאזינים להתקשר ישירות לרדיו
Deja un comentario