
בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד
חמישה מבטים חוזרים
נגה אור-ים, ליז מאר, יובל נאור, אולגה סטדניוק, חן פלמנבאום
29.4.26 – 4.7.26
אוצרות: נגה ליטמן, ענבל ראובן
מנהלת המוזיאון ואוצרת ראשית: ד»ר איה לוריא
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג תערוכה חדשה הכוללת חמישה פרויקטים מקוריים שיצרו אמני רשת מרכז אדמונד דה רוטשילד. האמניות והאמנים המציגים נבחרו במסגרת קול קורא וזוהי להם תצוגה נרחבת ראשונה בתערוכה מוזיאלית
״בהקלה, בהשפלה, באימה, הבין שאף הוא אשליה, שזולתו חולם אותו.״[חורחה לואיס בורחס, «החורבות המעגליות», בתוך בדיונות, תרגום: יורם ברונובסקי, הקיבוץ המאוחד, 1998]
במרכז מעשה היצירה עומדת התשוקה האנושית לברוא עולם יש מאין; להפוך מחשבה לחומר וחלום למציאות. בסיפורו של חורחהלואיס בורחס, «החורבות המעגליות», תשוקה זו מתממשת כשאדם מגיע אל חורבות מקדש עתיק במטרה לבצע כישוף: לחלום אדם ולהפוך אותו למציאות. לילה אחר לילה הוא בורא אותו בדמיונו, איבר אחר איבר, רק כדי לגלות שגם הוא עצמו אינו אלא חלום של מישהו אחר. רגע הגילוי מציף את התודעה שכל אדם הוא חוליה בשרשרת של בריאה, שכל אחד הוא חלק מסיפור גדול יותר – ומעורר שאלות על מקורותיו, ממשותו והשתייכותו
במהלך תקופת הקמות התערוכה, שנעצרה בגלל המלחמה, שלחו האוצרות הודעת וואטסאפ לאמנים – ובה שאלו אם הצליחו לחלום בלילה. חילופי ההודעות, בהשראת סיפורו של בורחס, מוסיפות לקירות התערוכה טקסט תודעתי קצר, נוסף וספונטני: נגה אור-ים ענתה, «בזמנים כאלו שהשינה קטועה כל כך, כבר לא ברור לי מה קרה במציאות ומה בחלום…». ליז מאר כתבה שחלמה «על מנגנון שלא נסגר, על תנועה שממשיכה גם כשהסיבה כבר נשכחה. בבוקר הכול מתכווץ חזרה אל האבסורד המוכר».
מתוך התבוננות במסורות עבר, יוצאים היוצרים המציגים אל סיפורים קדומים, אל טקסים ופולחנים, כמו גם אל נרטיבים אישיים מההיסטוריה המשפחתית וזיכרונות נעורים. החזרה אל מקום שהיה ואיננו מתחוללת תוך מפגש עם אגדות, מיתוסים וארכיטיפים ארכאיים, וכרוכה במחשבות על ביטויי שייכות וזהות עכשווית בקולם שלהם
אף שכל אחת ואחד מהיוצרות והיוצרים פועל במדיום אחר, חמישתם מביטים אל מעבר לחומר ומציעים יחד תערוכה שהיא חוויה רבת פנים. תוך עיסוק בסמלים ארכיטיפים חוזרים – ציפור, באר, אש, אוהל, טוטם ועוד – הם בוראים עולמות פנימיים, ובו בזמן נבראים על ידי סיפורים שקדמו להם ושיימשכו גם אחריהם
נגה אור־ים מציגה מיצב סאונד בשם משיב נפש, הנחבא בין יריעות בד של אוהל ארעי. היא מציעה למבקרים לשהות במרחב אינטימי, תוך האזנה לדיאלוג גלוי לב עם אביה ותרגול מדיטטיבי פנימי
ליז מאר מציגה סדרת ציורי שמן ועבודת פחם גדולת ממדים בשם ציפורים זה לא דבר אמיתי. מאר נשענת על רפרנסים מתולדות האמנות וספרות תיאולוגית מימי הביניים המאוחרים, ובוראת מיתולוגיה חדשה בעלת מראה, זהות וכללים ייחודיים משלה
יובל נאור מציג הצבה צילומית בשם אין הרצון יכול לרצות לאחור. בסדרת תצלומים מטופלים של עורבים לבנים, בעלי אופי דוקומנטרי, הוא מותח את הגבול בין תיעוד לבדיה ומתייחס לסיפורים מיתולוגיים קלאסיים
אולגה סטדניוק מציבה בחלל מבנה מעגלי המזמן זיכרון של צורות התכנסות קדומות, כגון סביב באר או מדורה. זוהי עבודה השתתפותית, שבה תנועת הקהל מפעילה «חוש קולקטיבי» ומתחברת לחוויה משותפת – גוף־יחיד־רבים
חן פלמנבאום מציג את הגן, מיצב פיסולי המורכב מדמויות היברידיות ויצורים מיתולוגיים פלאיים. המרחב שיצר משלב תרבות פופ, מוצרי צריכה, איקונות מתולדות האמנות ואגדות מתרבויות רחוקות, שעיצבו את נופי ילדותו ותודעתו של האמן.
עבודתו של חן פלמנבאום פיילוט הודפסה באמצעות הטכנולוגיה של קורנית דיגיטל ובתמיכתה
התערוכה מוצגת בגלריה הדרומית של המוזיאון, במקביל לעבודותההרחבה והחידוש של מוזיאון הרצליה. הכניסה לתערוכה דרךאגף החינוך רח’ שרה מלכין 13 , הרצליה
שעות פתיחה: ימי ד’, 16:00 – 19:00; ימי ו’ ושבת, 9:30 – 14:00
רכישת כרטיסים מראש באתר www.herzliyamuseum.co.il

Deja un comentario